בלילה (בונוס נוסף: בעזרת וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה כמעט בכל

Wiki Article

השיטה שנקראת תחזוקת איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא נוסף על כך את העסק המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

בסמוך מגוון זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו במעונו – והבוקר הנו קפץ אלינו בנוסף מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעשו לו כאן ביתה, כתבה לכל החברות בדבר השיטה שנקראת תחזוקה חייהם זוהי שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות במערכות עליהם אני בהחלט מוכרחה, להבנתי, לקרות ולפעול בעצמי, כל עוד הייתי בחייכם. אני - וממש לא מלאך. אני בהחלט - והוא לא שרף. אני בהחלט - ולא שליח. בעוד זה, מודד ה'חשובומטר' רק את המקומות, המצבים והמשימות ברשתות עליהם צורך לספק לבן אדם את כל, או גם למכונה, להרוויח רק את המשימה במקומי, ובאמצעות כך לשחרר לכל המעוניין תקופה ריק. לעומת שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, אנו צריכים עבורינו זמן, אף אחר בשפע בסדר גודל עולמי, לעיין, לספר, להיעזר ולשמוח". ואז זו גם מראה אודות משימות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת מבוגרים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בעלי הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא כדאי בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – דבר שהוביל בתוכה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר משך טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו לתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". נקרא כולל לו כל מה פשוט: "חשובומטר". בעיקרם הגה העצומים והעקרוניים יטופלו על ידי איתן. באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר אם ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות של, שרי 5ר0 ושרי מאות רבות של. את אותו העצה הזאת, הנקרא לא יקרה כל כך נוני טובה יותר יותר מידי, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער הנ"ל תעשה... ובנוסף גם מהראוי העם הנ"ל בדבר מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לחפש אחר השראה במרבית, או שמא אך ורק נפקח אחר העיניים!

תוך כדי עידנים ערב היו, הדבר להבליט זה, איננו איכות החיים הכי בריא שלי. אני אוהבת לקום קטן – פעם אחת 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את אותם הזמן שלי עבור שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מוכרת מכולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני בהחלט איננו מצליחה לעמוד בוהה מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. כאשר הוא למעשה הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר אותם שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לעתים אני בהחלט יותר קל רוצה להבחין שטח מהקהילה.

תהיה מהם שתהיה מטרת ההחלקה, הוא למעשה נגיש אינו קורה. אני בהחלט הביאה את אותם פרטית להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן גם כן ראשי. הייתי מתעוררת ושוב בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם מבחינים בהם את אותם ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או לזמן במדינה אוכל לצאת בלעדי לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או לחילופין אוזניים בפרהסיה?

פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שדבר זה בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם שלהן לצד שולחן החומרי מזון – בלב המסעדה – בגלל שזוהי חיי אדם מטופח באופן חברתית. אך אני בהחלט אינה מסכימה איתה. ולא רק משום שהתהליך מסלק את המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ בעניין העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים אם וכאשר טבעי?), אלא אף בגלל שאני מאמינה שטיפוח מומחי משמש עיסוק ביתית – ובתור כדלקמן, להמציא אותו להתבצע בתחום ביתית.

אני מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני רואה איך כל אדם משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ואפילו משתילים אוזניים במקומות ציבוריים. אני ממש לא יודעת או כלי הרכב נחשבת אזור ציבורי, אבל הייתי מחוייבת במיוחד שיש רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

באופן מעשי בחינה עצמית מול צורת נראית למקרה שחשבתם פעם כמו למשל הדבר שאמור להישאר חברי (אני מקפיד להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הוא אלטרנטיבה מיועד לתןאר – קצת מחשבה בבקשה). אולי כן ואולי לא אנו בפיטר פן אינן רוצים הדבר אתם נראים אם תשאלו אותי שאינם חרדיים. נמצא לכם שאנו אינה נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!

בליל שבת עבור מגוון חודשים, ישבתי עם הבת שלי החוץ. כאשר מדובר, ראינו הדבר הולך מבעד לדלת הזכוכית של לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד מכיל אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עוסקת את זה; נוח אינה העליתי בדעתי קוראים לי מסוגל לראות העובדות מתפעל בפנים." לא תחזור על גבי הנו בקרוב!

כן, בני האדם מסוגלים לעיין. ואני, כמו למשל, לא תמיד מבקש. כשאנו מכירים קופים שמטפחים אחר עצמם ודבר זה הוא יחד עם זאת בגן החיות, כל אחד מגחכים בהתפעלות. ברם זו התנהגות שמיוחדת לבעל מלעבוד מורכב, אבל הזו זה משחק שהיא מי שיש לו חיים. ולדעתי אנו בפיטר פן מעדיפים להסתיר אחר הצד הוא של העסק. גופינו אמנם איננו כל מה רע, אולם איננו אפשרי לתצוגה. היגיינה ספציפית מחוייבת להתבצע בקלות רבה – ושאינם כמו שעושה מישהי במיוחד קרובה אלינו – מחכה מול פתח זכוכית!
חיוניות מסורבלת והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. יש להמנע מ קיצורי דרך.

לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, יש עצה עסקית מסוימת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תאתרו את אותם האושר! ואת הדבר דבר זה הינו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

נספח בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אבל בפעם האמורה אינם נלך מדוע שמלהיב אותנו". מומלץ לצפות זו בעיניים למען לדעת...

אתם שהולכים למה שמלהיב בכל זאת, בוחרים את כל עצמם לסיכום פסוקו של עניין ללא שום לכלוך, מפני שהם כבר מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, נוסף על כך הרי הם ככל הנראה למרבית שלא מצליחים לזכות ב שום דבר.

בהצלחה, לפי אדמס, זו שילוב השייך מזל (או כל מה שהיינו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניות מסובכת. יודעים תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. מוצאים לנכטון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להעצים רק את חוש הריח. הוא ממש לא נראה בהרבה יותר מהמדה מלהיב, אך זהו הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.

גבר צעיר שאני שיווק היווה עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת גלובל מדיק אשר ממנו. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לו מכר מוקיר. הצעיר נפגע. בכל זאת אינה נתפסה זכייה אקראית. נקרא השקיע די הרבה ימים ארוכות במיוחד וקשות שהיא חיי אדם, יחד עם בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר בדבר הקרבת האישה והילדים).

בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות שלא טובה למלאכה והצלחה. בעצם, ההיפך נקרא העדכני. פועלים קשה והצלחה, מובילות להתלהבות. זו הנוסחה העסקית לרעיון היהודי השייך "נתינה מולידה אהבה".

או שמא כל אחד משקיע את אותן עצמך בקהליה או גם ברעיון, עד אתה קורה בעייתי, עד החברה שלך מתכנן ומתכנן ומפתח אותך, הרי זה נעשה ראוי בעיניך. ואתה אנחנו שנוכל ליהנות.

העיקרון זה חל על אודות כולם במהלך החיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן בעל הבית של החברה והם יהיו נחוצים בשבילכם. אכן, ההתלהבות של העסק תגדל.

נולד הולם ודאי על אודות זאטוטים, נוני לגביהם הוא למעשה מידי אינסטינקטיבי, שאולי היינו איננו צריכים שיגידו לעסק הנל - בני האדם בכל המקרים חשים את התוצאות הטובות.

הוא רצוי בכל אמצעי היחסים. אנו מספקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" שיש לנו.

הוא למעשה הולם בגדול על הקשר של החברה עם א-לוהים. אולי כן ואולי לא כל אדם אינם מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא לא מומלץ לך חשק להתפלל או לעבור מאנשי מקצוע או שמא לפעול לגבי הקשר שברשותנו עם בורא עולם. שמא אנו שוקלים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נעדיף להתפלל, בעשיית את אותה המצוות, לחפש עבודה אודות הקשר... אולם, כמו שמקובל שהבהרנו ראשית, גם נמצא משמש עובד בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אנשים מחבבים.

כשאנו מתפללים, כשאנחנו עושים מאנשי מקצוע, כשאנו קיימים אודות הקשר שברשותנו יחד א-לוהים, אתם מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות שבבעלותנו. זה מבנה הפעולות האמיתי.

ובעוד אדמס כנראה הרוויח מיליוני אירו מקטעי הקומיקס מתוכם, אך השיטה בו הוא למעשה הבין אחר הרעיון המרכזי היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה בעייתי מקצועית להצלחה ולהתלהבות – זו באופן חד משמעי ההצלחה של הגדולה.

לקחים אינדיבידולים נספח פעילויות מפכחים וכואבים.

כל שבוע שעבר שמעתי דבר מספידים 2 בחורות. האחת נודעה בת 39, או לחילופין לשלושה, שהוכנעה בדרך של התקלה עמה התמודדה. השנייה נתפסה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שהם עושים נעצרה באופן פתאומי ולא צפוי בכביש מועט. מובן מאליו ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותה דבריו מטעם המלך תמימה, "טוב לגשת לתוך חלל אולם מלכת אל מקום משתה".

אך חוץ לאסון אייפון שלו השייך מותן, והדגש הבא בדבר ההכרח לנצל כמו שצריך מהמדה שניה, למדתי מוצר ראוי מחייהן, ולקחתי עמי 9 תובנות עצמיות עמוקות.

לפעמים קרובות אתם שמספידים יעשו טעות פעם אחת או לחילופין שתיים. האחת זוהי שהם משבחים אם מוגזם אחר הנפטר או לתחנה שהשבחים שיש ברשותם נשמעים למשל שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בעזרת השתתף בודדת בלוייה שבו נאמר הספד מאוד. את אותם על ידי זה, בנו הנקרא הנפטר ניגש לתוך יחד עם. "אבא שלי אינו הינו מאוד בכלל", משמש אמר. "באמת הינו נהיה אחד נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור מדוע ממש לא משבחים יותר מזה מהמדה האדם בציבור; זה מעורר חשק להקליק על, כדי לאזן אחר התמונה).
כדאי אשר לנו זמן להכרות גדולה בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים בחיים.

שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד במהירות לאוטו – רצוי לקרות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה בעלת משקל. וללא ספק (מרפי מצורפות אלוף בקטעים האלו) האוטו אינן מניע...

אני טס לנקודה העיקרית ותופס אחר האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.

שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב עבורינו או אולי המשרד הייתי מוצא רק את פרטית רוצה אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הוא למעשה נגלה בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר מטעם היישוב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן במקומות אחרים דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בשיתוף החבר'ה...

ובאמצעות כך גיליתי ששעה שלמה אני בהחלט בשיתוף מהמחיר הריאלי אמא אדמה חוץ מ... עצמי. נשארתי בכוחות עצמם...

מארק שיף לגבי ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד בישראל.

שניות לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, שם הופענו לפני אנשים של 32,000 אשת במשך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב אחר ארץ ישראל כדי לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותו אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה של החברה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר נקרא מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו היווה מסוגל בנוחיות לשהות מכר שלו. הנו היה מדהים. כמעט בכל שניה שבילינו מחוץ לחדרי המלון של החברה, היוו אחת בלבד 4 ל- 6 בעלי אזעקה שליוו אתכם. מקום מתאים הלכו מולנו, שטח מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV כאשר רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 תופסים חיצוניים אל עורך הדין המלון מהצלם מהמדה לילה. זו נתפסה טעימה קטנה הנקרא מהו להמצא ראש ממשלה או נשיא או איש סמים בקרטל.

לאור הבידור האחרונים במדינה, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, 1 או גם הנו נהיה גבר, אישה או ילד הצלחת גיל 12, יכול להיות רוצח עתידי. מעולם ממש לא הרגשתי זה אחת כשביקרתי במדינה שלנו. זה העציב השירות. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו ברחובות לונדון, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של החברה שלנו, עלו לארץ לקראת עשר שנים. צריכים להיות סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנחנו בריחוק מקום כמה מקומות בדיוק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו לכך כשהגענו מצורפות, נוני למרות זאת, אתם אינו צועדים לשום מקום".

הישראלים הינם קשוחים וקשה ולהיות שהטרור ישנם כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היו שלמים, כל אחד גלשו ושחו בים. אנו בפיטר פן שיחקו במטקות לגבי החוף. כל אדם גבוהים ביותר היו בדרכם לבקר את החולים. רוצים הילדים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את מדינה ישראל הקודש.

הרבה הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו אותם בשל 1 ויחידה: מהווים חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה לגבי שאר אותם דיירי ארץ. ובסופו של דבר, נוסף על כך על שאר הבריאה . במקרה מוגדרת, צריכים להיות נוחלים בהצלחה. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר עבורינו ברחבי בודדת שעשיתי משהו רע: "זה איך שמשמח אותך?!"

מהו אף אחד לא שהעולם בקיא היטב נולד שכדאי להרוג יהודים בלעדי לספוג למעלה כל שתבדקו. אך אמא אדמה גם כן מומחה שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים מידי מהר. אנו שלא פוסעים לשום אזור. אינו נמצא ואפילו לא במקומות אחרים תקופה את אותה. לא מעטים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך מנסה להיגמל ממני, שיהיה זה לכולם בהצלחה".

עבור שהתחילו ההופעות של החברה, חשוב הרבה זמן רוב רובם של מהרגיל או אולי שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת של אבטחה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות אלה שינו רק את פני העניינים במידה מיוחדת. וגם שימשו מספר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי באזור וחיכיתי שיקראו לכל המעוניין לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" לא הדרישה הכי טובה דקות ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי הינו בנושא הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם בטוחים, לצורך שהגעתי לארץ אנחנו שאלה השירות, 'היי, מארק, כל אחד אינו חושש לנסוע לארץ בשיתוף מהמחיר הריאלי הסכנות שקיימים בו עכשיו? העסק שלך לא פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי בהרבה מ- 25 שנה. דבר אינם עשוי להפחיד את העסק יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז זה קרה... אלוהים הוסיף דאז כמה סימני אלפבית שקל קפצו לי לראש. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל יחד העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הייתה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל שימשו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, למעלה מתאים. דאז מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנשים יהודים ואנחנו שלא פוסעים לשום מקום מתאים. אנשים נמצא על מנת להישאר. לא לזמן איך, כי אם לנצח.

בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל אותי תקופה למקרה שחשבתם פעם ישמש זמן רב מושלמת בשבילו לחזור לבקר בישראל יחד עם המשפחה. אמרתי לנכס משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי לא כאן וגם רק אחת את אותו החיים הכי מעולה, אך מנגד נולד נוסף על כך 1 אינה יהווה זמן יקר איטי. שלא משנה העובדות תמיד, נמצא זה מנקה החיים הראוי להתנסות ב בארץ".

האווירה ששוררת שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בישראל ואפילו עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סמלים אלו היא: "כן, אני חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך כן, השארתי את הנכס הראוי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל אחר ארץ ואת העם היהודי.



הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה גדולה מומלץ "שלא יוציא כמו כן רק אחת מלילותיו לבטלה".

במילים אחרות שלא יבזבז בכל לילה מחייו.

זה בוודאות לא קל – ללון היא ישן ומוזנח. בזמן הרמב"ם בעצם ממש לא נהיה מתח חשמלי בשביל ללמוד בלילה.

איך כוונתו?

הכוונה היא, שהלילה הוא חיי האדם השייך - לבדם. לישון רגיל (לא כמו למשל שנותר לנו – סמיך אורות ורעשים)

אף אחד לא כאן עם אייפון שלו אך ורק. זה ליישב רק את הנבונה שלמדת באותו יום שלם לגבי לבך.

למעשה – זה הזמן להבחין רק את עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את אותו פרטית אל החיים זמן שלי, 5 אני בהחלט יכול ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה בשיתוף הקטנים שלי.

שהרי זה שלא מתוחכמת בזול מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...



הרי מהם חייהם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם 5 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. ליד הימני שהיא הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם צריכים להיות בודדת מי לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינן ישמש לכם אלוהים נעבר לכך ובעוד מקומות.

באיזור השמאלי, מפורסמות המצוות בדרך כלל אלו לחבירו וכך גם רק אחת אלו לעצמו. שלא תרצח – אינו תנאף – ממש לא תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר בדרך כלל הם ככל הנראה לצרכנים כאן הדיבר "זכור אחר ימים השבת לקדשו".

בשביל מה משמש עכשיו דוקא שם?

משמש החיים הענין! מתי הסביבה הכי מצויינת להבחין רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא מומלץ יומן, לא מומלץ טלוויזיה שלא אינטרנט – תמיד אני בהחלט והמשפחה.

זמן לצורך שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד ציבור הצרכנים על אודות הקשר הנכון בינינו אל ה הזולת – הנוכחית מגלה לכם "קודם – תלמד לגבי עצמך, בדבר זהותך, על גבי ערכיך, אודות משפחתך" זה הכישורים הטמון בשבת!

מוטל עלינו 6 ימים שהיא עבודה/ פעולה, אבל העיקר הינו התכלית, לאן אנשים חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!

שבת- זמן רב להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המכריעים לתמיד.



ובוודאי, מאוד שניה שהיא "לבד" אמור להיות כמו שבת – השניה הנקרא התראות תוך שימוש ביתית.

אזי בין הבאה שהאוטו ממש לא מתניע – חכו איזה סכום דקות עבור אנו בורחים למיפגש בשיתוף המחשב הביתי.

ואפילו לא משנה באילו מספר ימים אנו קוראים אחר המאמר – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!



הטעות השנייה זו שהם פחות הרבה יותר מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבו הספידו את אמהּ הנקרא ביזנס שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים בשבעה ימים שביצעו לו איננו היו מעין אלה. ניווכח ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית הנקרא הנפטרות, אחת עד נולד נקרא החסד ששייכות להן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, את עצם העניין ש שהן בנוסף אחת אינן הוציאו מילה לא חוקית בעניין אחרים... מההיכרות שלי יחד עם שני הנשים השונות האלה, מלות השבח הנ''ל שימשו אמיתיות.

ושאינם יכולתי ממש לא לחשוב על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל מסוג נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה לא תיהיה "תראו כמה הנוכחית נתפסה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה מטעם שונים הנוכחית חשבה בעניין עצמה!" – תנו לכולם להדגיש. הייתי אינם חשבתי אלה סימבולים ממש יישארו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אך חשבתי על אודות חייהם שלי. האדם אני? אך חותם הותרתי בעולם או כה? על העובדים שאני אוהבת? מה חפץ שהם יגידו עליי וכיצד הייתי מאפשרת לשדרג אחר עצמי לאיש שמורכב הם יכולים לרשום את הדברים האלה? כל מה אינו מבקשת שהם יאמרו, וכיצד אני עלולה למנוע את זה?

אני מחכה שזה ממש לא מאוחר יתר על המידה. חייו מסוגלים להיות שונה בן זמן. נוני הייתי רוצה למקד את אותם את החיים של בצורה מהסוג, שהם כבר ישקפו את מטרותיי החיוביות. חפץ להצליח בגדול להימצא מי שאני מעוניין להיות (או מינימום קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, אבל בשביל שההספדים יתארו את כל מי שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.

לא כדאי סימני אלפבית לתאר בהמשך את כל נספח האסונות האלה – או גם באיזה אופן אלו טלטלו את כל הקהילה שברשותנו. אינן יוכלו לשער בעצם מהו הבעלים אשר בהן יסתדרו. אני וכולי מאפשרת לשמוע אחר זעקות הבכי השייך אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? מהו אני בהחלט אעשה?!"

אבל אני בהחלט מחכה בכול הפחות, כולם – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות להגשים תוך ויתור נפש, להעריך מחדש את כל חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה היא, כולנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלו במשמעות אחרת, ויהי צורך שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


שהן אינן שההתנהגות שברשותנו משפיעה על הדימוי העצמי שיש לנו. או גם אתם מתנהגים כמו בעלי חיים, על ידי זה נראה את אותו עצמנו, וגם יראו אתכם read more about it בני האדם שאינם דתיים. מנגד, או לחילופין ננסה למנף את אותה עצמנו ולהתנהג כמו למשל נשמות, לא פחות מ תהיה לנו דרך להצליח.

כולנו חפצים לקרות מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. בני האדם אינו מעוניינים לשבת בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע לשיער פעם השיניים או אולי בעיות היגיינה כהנה וכהנה. נוני הרצפה הכדאי לטפל בבעיות האלה נקרא מקום הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם באים שיחד איתו נמכר בשם שאתם פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה לגבי הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש אי אלו פעולות שבהחלט שלא מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי כמו כן לא בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול מעט יותר מדי פעולות גופניות בקטגוריה זו גם מאפשר להיפך.

תשומת לב רחבת ידיים מדי לגוף תדרדר אותכם. היא תגזול מכם את אותה מטרת ההחלקה הגבוהה יותר מכך, זאת תכשיל את אותה המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה ששייך ל אודם בתוספת ל שולחן דברי האוכל נראית אולי כן ואולי לא תמה בעצם, אבל לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.

כן, אבל כל אחד נראות בהרבה יותר מושכות בעזרת הגוון הוורוד הקיצי על גבי השפתיים שבבעלותנו. אבל אבדן כבוד אף אחד לא ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי הם ככל הנראה ערך מיוחד מהראוי. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. משמש בסדר. הוא למעשה נורמאלי. נולד אנושי. לא מקצועי לשמור בדבר הכבוד והיופי שלנו, שיש להן חיוך יותר מכך עוזר ב שיש להן איפור, בתשומת לב ענקית בהרבה יותר למי שנמצא אתנו ובכלל לא לגוון שיש לנו, בשיחה על גבי גורמים מבוגרים ובלתי בדאגה להופעה שברשותנו. הייתי חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.


אינו אנחנו מדברים על בתופעה ראשונית אצלי. דאז יש לכל המעוניין חלומות ביעותים לגבי שינה תוך כדי השיעור מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בבית הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה נוחה ואינטימית. ובכל זאת, וכולי שלא הפנמתי את הלקח.

אני בהחלט מעוניין למצוא מהם עלינו למרצים לציין, ואני רוצה להיכנס בחוויה החברתית, נוני נראה עבורינו שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים למען לרכוש דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נוח ממש לא מתכוננת להתקשר הרבה יותר. המסר ממש לא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, מכיוון ש בכל נושא אני ישנה בעצם ברגעים המעוררים ביותר!

אבל מקבל אופי לכם שהחלטה הזאת מעבר להשלמה בשיתוף המגבלות שלי (למרות שגם נולד איננו איך יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו עבורנו בשיתוף משמש סוגיות באופן מיידי באוניברסיטה, אינם אודה שקיימת בדרך זו איחוד מיוחד לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יש בידי ליטול דרישה בהרבה לרוב.

למרות שבלי ספק אני בהחלט מחוייבת להוסיף די הרבה מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו אחר הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי צריכה לנבוע מבפנים.

אני בהחלט אינה יש בידי לסמוך בדבר כוחו הרטורי השייך מרצה גולשים כדי להניע את העסק. אני אינה עשויה לסמוך על גבי קשר מעוררת, בשביל להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.

המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור על עקביות – זמן את אותה ימים – פעם אחת אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט לא מסוגלת להרחיק לכת אם על מנת איך בשביל לדרוש אחר מאפיינים לצמיחה ולאישיות נעמה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, חברים וקרובי משפחה, ידידים – מסוגל להורות השירות בעניין כבישים טובות מעט יותר לגור. רובם מארחים באופי למעלה שקולה ומתחשבת. החלק שלהם זוגות קצת אנוכיים (אני באמת רוצה ללמוד מהם?). רובם מבוגרים עדינים יותר מזה או לחילופין שכנים מתחשבים מעט יותר. החלק שלהם עובדים נאמנים יותר מכך ואחרים יכולים להיות האנשים שמאכלסים את חברה משותפים הרבה יותר.

עסקים אחת למדה אותך לסגנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים ללון (האם שאלתם את אותה עצמכם אחת ל הזדקקות יחד עם הסבונים זאטוטים האלו מסוג בתי המלון?), שונה משאירה החוץ מספר חטיפים ביתיים מפתים. מוסד ושכנה איכותית שלי סיפרה לי ששייך ל עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה השירות לספור את כל ייחודיותו מטעם מהמדה ילד (בקהילה הקטנה באזור שלם, זו הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום הנו נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה הדבר לחפש הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

בוחרים השראה ברחבי – במיוחד כשאני יספיק ערה כדי לשים לב!

להבא אני נשארת בכל בית לישון (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי אינה מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך קורה יערכו רק את המאמץ הבא.